|
|
|||||
|
היסטורית פקיעין דברי הימים : פקיעין כפר קדום ויש לזהותו עם תקוע שבגליל , שנזכרה בתלמוד מקום
בית מדרשו של ר' שמעון בר-יוחאי . בספרות העברית העתיקה
בקשר עם בריחת
רבי שמעון בר-יוחאי אליה , במאה השניה , הוא התחבא " במערתא דבקע " . תשובות הגאונים : ( הוצאת ליק 1866 עמ' ל"ג מס' 104 ) : " השמנים באים מחלקו של אשר . . . ומקום היה לו ונקרא תקוע ומשם עד ירושלים היה מהלך שמונה ימים בין הליכה וחזרה . . . " . כתבי יוסף בן מתתיהו (פלביוס ) : במקומה הייתה בימי קדם העיירה " בקע " ( BAXA ) , " רוחב הגליל העליון עד כפר בקע . . . " ( מלחמות היהודים ג.ג.ו) . בפי הצלבנים : שובש כנראה השם בקיעה ל – ( BOKEHEL ) . הנזכר בתעודה משנת 1220 כשייך למצודת המלך ( והיא מעיליה RH 934 ) . רבי משה באסולה : שסייר באזור בשנת 1522 " מוצאים את שם פקיעין בצורתו הערבית בקיע . . . ". השם פקיעין מופיע לראשונה בסוף המאה ה- 17 : רבי שמחה ב"ר יהושע מזלאזיץ שסייר בארץ ב- 1765 כותב בספרו " אהבת ציון " ,
" ובפקיעין יש שם יהודים נ' ( חמישים ) בעלי בתים ,
עובדי שדות וכרמים
יישוב הכפר : הישוב הדרוזי בפקיעין , נזכר לראשונה ע"י אל-דמשקי ( 1256 – 1327). ואחר כך ע"י אל-קאדי שמס אל-דין אל-עות'מאני ( 1376 לסה"נ ) השופט של צפת במאה ה- 14 , בספרו ( תאריך צפד ). התחלת היישוב הדרוזי בכפר לפני כ- 900 שנה סמוך לתקופת ייסוד הדת הדרוזית. הנוצרים הגיעו לכפר במאה ה- 14 . ¾ הקהילה רומים אורתודוקסים והשאר רומים קתולים . הישוב היהודי בפקיעין , נזכר לראשונה ב- 1522 בספרו של הנוסע ר' משה באסולה . לפי רשימה של משלמי המסים
לממשל
העותמאני בין השנים 1525
–
1573 היו בכפר 33
–
45 משפחות יהודיות באמצע המאה ה- 16 . לפי מפקד שנערך בשנת 1932 בתקופת המנדט הבריטי , אוכלוסיית פקיעין מנתה: 412 דרוזים 264 נוצרים 71 מוסלמים 52 יהודים סה"כ : 799 תושבים מספר הבתים בתקופה הנ"ל היו כ- 190 בתים נושבים .( בן-צבי , שאר ישוב הגליל-פקיעין עמ' 18 ) . בסוף 1976 בפקיעין 2630 תושבים בכללם שלושה יהודים בני משפחה אחת זינאתי. מספר התושבים כיום כ- 4500 נפשות מהם 70% דרוזים , 25% נוצרים , 5% מוסלמים , ושתי משפחות יהודיות .
|
|||||
|
|||||