בית הכנסת הישן - פקיעין

   בית הכנסת הוקם במאה הקודמת על יסוד בית הכנסת הישן . מסורת מקומית אומרת שבית הכנסת עמד בו בית מדרשו של רב יהושוע בן חנניה , בבית הכנסת יש כתובת המעידה על חידושו בשנת תרל"ג- 1873 , ע"י " השר והטפסר ר' רפאל הלוי מבירות " זקני הכפר סיפרו ליצחק בן צבי כי הבניין הישן שונה היה , ותקרתו הייתה מקורת עץ . בן צבי מנה בבית הכנסת שבעה ספרי תורה כשרים וארבעה פסולים . את בית הכנסת העתיק שהיה כאן הוא כנראה אחד מתוך 24 בתי כנסת הקדומים שנבנו בגליל , כבתי כנסת של ברעם וכפר נחום .

באולם התפילה קבועות בקיר שתי אבנים קדומות ועליהן חקוקים סמלים עבריים מובהקים , על האחת מנורה ועל האחרת ארון קודש . לפי המסורת האבנים הללו הן שרידים מבית כנסת קדום שהיה במקום הזה ונבנה בימי רבי שמעון בריוחאי במאה ה- 2 לסה"נ . לפי צורת התבליט המכיל  מנורה בעלת קנים , שופר ומחתה , אתרוג ולולב . יש למנות את בית הכנסת של פקיעין על בתי כנסת הקדומים ביותר , וגם מכן יש להסיק שהישוב היהודי בפקיעין הוא קדום ושורשיו נעוצים לפחות בתקופת המשנה . פרטים אלו מופיעים הרבה בעיטורים יהודיים , השופר מסמל את ראש השנה . המחתה היא סמל ליום כיפורים , ע"י יום היה יחיד שקודש הקדושים היה נפתח בו לכהן הגדול , ולמחתה נועד אז תפקיד חשוב ביותר : " ולקח מלוא המחתה גחלי אש מעל מהזבח ונתן את הקטורת על האש וכסה ענן הקטורת את הכפות אשר על העדות " ( ויקרא ט"ז י"ב – י"ג ) " .

ציורי לולבים ואתרוגים הם קדומים מאוד ומופיעים במטבעות מכביות , יסודות דומים לאלו שבאבן זו מוצאים בבתי כנסת קדומים רבים , ביניהם : חמה , טבריה , אשדוד , אפק וכפר נחום . ליד אבן זו נראה פתח , שמעליו גמלון וקונכיה , ומשני צדדיו שני עמודים – נחשים . כנראה שהציור הוא תבנית ארון הקודש , בקיר הימיני של בית הכנסת טבועה אבן נוספת – " דלת ההיכל " , האבן התגלתה בשנת 1930 . לפי דעת החוקרים קדומה אבן זו לתקופת האיסלאם , ועדותה מחזקת את זו של האבן עם המנורה להצביע על קדמותו של בית הכנסת הזה .

בחצר בית הכנסת עומד עץ תות כמאה שנה שהובא מלבנון , ועדיין הוא מניב פרי משובח בתחילת הקיץ .

בית הכנסת מוחזק ע"י בני משפחת זינאתי כאתר למבקרים בבית הכנסת נותרו רק שני ספרי תורה , לאחר שארבעה ספרי תורה נלקחו לירושלים , וספר אחד נלקח ע"י צאצאי פקיעין לחדרה .