כפר פקיעין
כפר פקיעין הוא כפר ציורי השוכן במדרון הר פקיעין ( גבל אל גמיגמה ) אחד הרכסים של הר מירון, הכפר נמצא על כביש 864 בציר הראשי המקשר בין מעלות לכפר ראמה שבגליל המערבי, הכפר ממוקם בגובה כ- 620 מ’ מעל פני הים.
בכפר חיים ארבע עדות , דרוזים , נוצרים , מוסלמים ויהודים ,
בפקיעין חיים להם בשקט ובשלווה כ- 5200 תושבים , התפלגות התושבים לפי העדות :
- דרוזים כ-75%
- נוצרים כ-23%
- מוסלמים כ- 2%
- משפחה יהודית יחידה , משפחת זינאתי שחיה ליד בית הכנסת העתיק ולאורך השנים שמרה ותחזקת את בית הכנסת .
כפר פקיעין נקרא בערבית "אל-בוקיעה" ומקור השם בהיותו ממוקם בתוך בקעה המוקפת הרים , ריבוי ההרים ומיקום הכפר יצר אפשרות לקיות מעיינות רבים בפקיעין כאשר המרכזי והגדול בהם הוא עין אל-בלד במרכז הכפר .
רחבת המעיין ועין אל-בלד שימשו משך דורות כמוקד החיים החברתיים של תושבי הכפר , מרכז הכפר והמעיין הונצחו על ידי בנק ישראל , המעיין , עץ התות ומבנה סמוך הופיעו על גבי השטר של 100 ש"ח .
ההיסטוריה של פקיעין מתחילה בתקופה הכלכוליתית כ- 4,500 שנים לפני הספירה , בתקופת המשנה והתלמוד התיישבו בכפר יהודים ובהמשך בתקופה הביזנטית הייתה במקום התיישבות נוצרית , ובמאה ה- 11 התיישבו בפקיעין הדרוזים , עפ"י עדויות מהתקופה הצלבנית והממלוכית ומאוחר יותר מהתקופה העותומנית , כפר פקיעין נמשך ברצף לדורות .
עד לשנות השישים של המאה העשרים התפרנסו תושבי הכפר בעיקר מחקלאות , תעשיית שמן זית , גפנים ויין , וכן מגידולי פלחה וחיטה , במקום פעלה טחנת קמח .
המעיין (מרכז הכפר) בשנות ה-70