דברי הימים :
פקיעין כפר קדום ויש לזהותו עם תקוע שבגליל , שנזכרה בתלמוד מקום
בית מדרשו של ר’ שמעון בר-יוחאי . בספרות העברית העתיקה בקשר עם בריחת 
רבי שמעון בר-יוחאי אליה , במאה השניה , הוא התחבא " במערתא דבקע " .
תשובות הגאונים : ( הוצאת ליק 1866 עמ’ ל"ג מס’ 104 ) :
" השמנים באים מחלקו של אשר . . . ומקום היה לו ונקרא תקוע ומשם עד
ירושלים היה מהלך שמונה ימים בין הליכה וחזרה . . ." .
כתבי יוסף בן מתתיהו (פלביוס ) :
במקומה הייתה בימי קדם העיירה " בקע " ( BAXA ) , " רוחב הגליל העליון
עד כפר בקע . . . " ( מלחמות היהודים ג.ג.ו) .
בפי הצלבנים :
שובש כנראה השם בקיעה ל – ( BOKEHEL ) . הנזכר בתעודה משנת 1220
כשייך למצודת המלך ( והיא מעיליה RH 934 ) .
רבי משה באסולה :
שסייר באזור בשנת 1522 " מוצאים את שם פקיעין בצורתו הערבית בקיע . . . ".
השם פקיעין מופיע לראשונה בסוף המאה ה- 17 :
רבי שמחה ב"ר יהושע מזלאזיץ שסייר בארץ ב- 1765 כותב בספרו " אהבת ציון " ,
" ובפקיעין יש שם יהודים נ’ ( חמישים ) בעלי בתים , עובדי שדות וכרמים 
ונקראים פלחין ..." .
יישוב הכפר:
הישוב הדרוזי בפקיעין , נזכר לראשונה ע"י אל-דמשקי ( 1256 – 1327).
ואחר כך ע"י אל-קאדי שמס אל-דין אל-עות’מאני ( 1376 לסה"נ ) השופט של
צפת במאה ה- 14 , בספרו ( תאריך צפד ).
התחלת היישוב הדרוזי בכפר לפני כ- 900 שנה סמוך לתקופת ייסוד הדת הדרוזית.
הנוצרים הגיעו לכפר במאה ה- 14 . ¾ הקהילה רומים אורתודוקסים
והשאר רומים קתולים .
הישוב היהודי בפקיעין , נזכר לראשונה ב- 1522 בספרו של הנוסע ר’ משה באסולה . לפי
רשימה של משלמי המסים
לממשל העותמאני בין השנים 1525 – 1573 היו בכפר 33 – 45 משפחות יהודיות באמצע
המאה ה- 16 .
לפי מפקד שנערך בשנת 1932 בתקופת המנדט הבריטי , אוכלוסיית פקיעין מנתה:
412 דרוזים
264 נוצרים
71 מוסלמים
52 יהודים
סה"כ : 799 תושבים
מספר הבתים בתקופה הנ"ל היו כ- 190 בתים נושבים .( בן-צבי , שאר ישוב הגליל-פקיעין עמ’ 18 ) .
בסוף 1976 בפקיעין 2630 תושבים בכללם שלושה יהודים בני משפחה אחת זינאתי.
מספר התושבים כיום כ- 5000 נפשות מהם 73% דרוזים , 25% נוצרים , 2% מוסלמים , ושתי משפחות יהודיות .