מערת רבי שמעון בר יוחאי

הרשב"י מחשובי התנאים באמצע המאה השנייה לסה"נ . אחד החכמים שהוסמכו על-ידי ר' יהודה בן בבא . מגדולי תלמידי ר' עקיבא ומן החשובים באנשי ההלכה . דן כמעט בכל ענפיה . שמו נזכר יותר משלוש מאות פעם במשנה . איש מופת מלומד . המסורת מייחסת לו חיבור ספר "הזוהר " , שהוא ספר היסוד של תורת הקבלה . מקור שם הספר הזה בפסוק " והמשכילים יזהרו כזוהר הרקיע "     ( דניאל י"ב ג' ) . כמו-כן יוחסו לו נסתרות דרשב"י  , תפילות דרשב"י , מכילתא דברי שמעון , מדרש הלכה על ספר שמות ואת ספרי , מדרש הלכה על הספרים במדבר ודברים .

נולד בגליל ומת במירון שליד צפת . בית – מדרשו היה בתקוע , שם למד גם רבי יהודה הנשיא .

     רשב"י יצא נגד השלטון הרומי הזר , התמיד במאבקו ודיבר בגלוי בגנותם . הוא ראה בעיניו את מותו האכזרי של 

     רבי עקיבא ואת מעשי הזוועה בדיכוי המרד , לכן קיננה בלבו שנאה עמוקה לרומאים ולא יכול להתאפק מלדבר

     בגנותם . הלשינו עליו , ברח והסתתר במערה . הועמד לדין שלא בפניו בימי אדריאנוס ונגזר עליו מיתה . הוא אמר

     על הרומאים : " כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם , שווקים להושיב בהם זונות , מרחצאות לעדן בהן

     עצמם , גשרים ליטול בהם מכס".

   לפי המסורת הסתתר הרשב"י עם בנו אלעזר במערה

   אשר בפקיעין , משך 13 שנה, הם ניזונו בחרובים 

   ובמים בלבד , סופרים ומסיירים תארו את המערה בלשון

   הזו : " בפתחה צמח עץ חרוב ומפרותיו אכלו והתגלה 

   להם מעיין וממימיו שתו . .  " גופם כוסה פצעים מחמת

   התזונה הלקויה , ולאחר שיצאו מן המערה נרפאו בחמי

   טבריה .

כשעברה הסנהדרין לאושה , אחרי דיכוי מרד – בר-כוכבא היה אחד מראשי המדברים בה . כמו-כן רשב"י טיהר את טבריה ועשה אותה מרכז של תלמידי חכמים יודעי תורה . הוא כינס סביבו תלמידים רבים וייסד ישיבה שנתפרסמה בחשיבותה . כך הוא חידש את החיים הרוחניים של המרכז היהודי בגליל , כולל פן כלכלי עסקי .

( גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה / נדרים מט – ב ) .

במרוצת הזמן , לעת זיקנה , יצא לרומא בשליחות היהודים כחבר המשלחת של חכמי ישראל , לבקש את ביטולן של הגזירות נגד היהודים . המשלחת השיגה ביטול האיסור על שבת ומילה . הוא יצא למרות הסכנה שהייתה כרוכה בנסיעה זו . ברומא ריפא את בת הקיסר שהייתה חולה ובשכר זה בוטלו הגזירות .

על-פי המסורת הוא נקבר במירון . יום מותו ל"ג בעומר ( הילולא די רשב"י ), יום זה נחשב למועד קטן – חצי חג – ביום ה- 33 לספירת העומר שמתחילה מיום ב' של פסח עד לחג השבועות .

     במאה ה- 16 הנהיגו מקובלי צפת את המנהג לעלות לרגל אליו בל"ג בעומר . מאז חוגגים בכל שנה בתאריך זה

 את " הילולא דרבי שמעון בר יוחאי " בהדלקת מדורה ליד קברו , בשירה ובריקודים .