השיח – המקובל אבו חסן סאלח אבו מלח ז"ל  נמנה עם חכמי הדת  המעטים והמקובלים  הדרוזים  של ימינו  אשר הקדישו את כל חייהם להתנזרות, ללימוד הדת ולעזרה לזולת ,  התרחקו ממנעמי החיים ועשו כל שביכולתם על מנת להתקרב לקב"ה.

השיח נולד בתחילת המאה השמונה עשרה בכפר פקיעין , לשיח היו שלוש אחים שהם יוסף , עלי ואחמד ועוד אחות  , ולדברי זקני הכפר השיח  חי כשמונים שנים ונפטר בשנת 1902 (1324 הגרי- ה")

השיח עמל רבות ודאג לגדל את אחיו הקטנים , ומשידע כי הם כבר יכולים לסמוך על עצמם ורק אז , הוא נסע לבתי התפילה באל-ביאדה בלבנון ללימוד הדת.

אט אט הפך הן בלבנון והן בסוריה לאגדה דתית מקובלת , בשתי הארצות התייחסו אליו כסמכות רוחנית והיה הסמכות השנייה בחשיבותה דאז בפלסטין.

השיח חזר מלבנון לפקיעין לאחר כשני עשורים ולא לפני שלמד והכיר את מעמקי הדת , השיח גזר על עצמו חיי דת מלאים , לימודי דת, התנזרות  וקרבה לקב"ה , מהסיבה הזו הוא גם החליט להתנזר מנשים , לא חפץ בילדים ולא הסכים לקיים הלכה למעשה חיי נישואין  ומכאן גם לא נגע באישה על אף שהתחתן שלוש פעמים , בפעם הראשונה גירש את אשתו כי הייתה קמצנית וגם בגלל שביקשה להביא ילדים לעולם , בפעם השנייה בגלל שהאישה ביקשה ילדים , אולם האישה השלישית הייתה דתייה והסכימה מראש שהנישואין הם תיאורטיים היות והשיח נשבע שלא לגעת באישה ושלא יביא ילדים לעולם , ואכן כך היה.

תושבי הכפר ביחד עם הכפרים הסובבים היו פוקדים את ביתו לקבל ברכות , להיעזר בו , להתייעץ איתו ולהתקרב אליו.

שיח סאלח אבו מלח היה בעל תכונות על אנושיות , בעל ראיה חדה וחוש שישי מפותח , דייק בגילוי עתידות , להלן חלק קטן מהסיפורים והמקרים שהאנשים עדיין מספרים אודות  תכונותיו העל אנושיות , והם רבים וממלאים ספר שלם:

·               כבר אז , כתשעים שנה לפני קום המדינה אמר כי יבוא יום , ולא רחוק , שהיהודים יהיו המושל באזורינו , כן אמר כי הם יביאו איתם דברים ממתכת ומברזל אשר בכוחם לטוס באוויר כמו הציפורים ,הכוונה למטוסים.

·               השיח אמר עוד למספר אנשי דת שנפגשו איתו ביער במדרון ההר , כי יבוא יום והסלעים הגדולים האלה יימכרו בכסף , ואכן קרוב לאותו מקום , הוקמה אחרי כשבעים שנה   מחצבה  אשר עבדה משך עשרות בשנים .

·               פעם ובעת ששהה השיח בכפר סמיע הקרוב  , נכנסו שניים מתושבי הכפר בפקיעיןלביתו וגנבו אוכל ביחד עם הכלים של האוכל , הסיר  וכו".. , לקחו אותם והחביאו אותם במקום מסוים , משחזר השיח מביקורו בכפר סמיע , פנה לאחד הקרובים שבאו לקבל את פניו ואמר לו שייגש לפלוני  ואלמוני ( שני הגנבים ) ויודיע להם שיבואו אליו , לכשבאו השניים  לביתו אמר להם השיח , אני אדם עני ושכן שלכם , אין לי בעיה שאכלתם  ושיהיה לכם לבריאות , אך למה לגנוב את הסירים , השניים נשבעו שלא הם אלה שאכלו ושגנבו את הכלים , אך משאמר להם השיח  מתי  הם  ערכו תצפית לבית השיח ומתי החליטו לכנס לביתו , ומה דיברו ,  היכן הם הסתירו את הכלים , וכי גם אחרי זה באו גנבים אחרים והעבירו את הכלים למקום אחר ואף הצביע להם על המקום החדש , ואז ביקשו סליחה ויצאו למקום הכלים והחזירו אותם , כאשר הביאו אותם , אמר להם השיח , תיקחו את הכלים , הם כבר נגנבו פעמים ולא יחזרו לביתי .

·               מספרים כי ביום החתונה של זוג צעיר מהכפר , נגנב צמיד יקר מהכלה , הזוג פנה לשיח  ורק אחרי שהבטיחו לשיח כי לא יעשו רעש ולא ישאלו מי גנב את הצמיד , הפנה אותם למקום שבו הסתירו  הגנבים את הצמיד ולא אמר להם מי גנב על אף שידע ,  וזאת על מנת שלא יהיו בעיות בכפר .

·               מספרים כי אחיו יוסף בא לבקר אותו פעם , האח הביא איתו פרי והשאיר אותו בכיס , מיד שהשיח ראה את אחיו אמר לו תודה אחי על הפרי שהבאת לי , האח  ההמום נשק את ידי השיח כאות הערכה והערצה ליכולותיו העל אנושיות .

·               מספרים כי תושבי הכפר  פקיעין עבדו יחד על מנת להביא  מהיער אבן ריחיים לבית הבד בכפר , באמצע הדרך נתקעו ולא הצליחו להזיז את האבן הכבדה , יש לציין כי לא ניתן להעמיס את האבן על הגמלים או החמורים , אחרי התייעצויות פנו לשיח סאלח אבו מלח  ז"ל שידריך אותם ויעזור להם , השיח שמע מהם , קרא פסוקים  מהדת על האבן ואמר שימשיכו בעבודה להבאת האבן לכפר , ואכן המשיכו עד לבית הבד ללא כל בעיה או תקלה .

·               שלושה ימים לפני שהלך לעולמו ידע השיח כי הוא ייפרד מהעולם הזה , אנשי הדת  מצאו אותו בבית התפילה  מסתובב והולך לכל הכיוונים תוך כדי הקראת חרוזי פרידה , שאלו אותו על פשר החרוזים העצובים המיועדים לפרידה  ואז אמר כי בעוד שלושה ימים ניפרד במוות , ואז שאלו איך אתה יודע , הרי זה בידי הקב"ה והוא אמר כי ראה בחלום פתח מהמזרח שממנו באו אנשים ולקחו אותו , ביום השני החלה בריאותו להידרדר  וביום השלישי נפטר בכפר כסרא  הסמוך לפקיעין.  

קבר השיח בכפר פקיעין הפך למקם עליה לרגל עבור בני העדה הדרוזית וכל המאמינים ביכולותיו , זקני הכפר  והעדה מחזקים את האמונה כי השיח  והקבר מרפאים מחלות , מרגיעים , עוזרים ומקנים זכות רוחנית ונפשית ,  מאות ואלפים פקודים את הקבר מדי חודש , פונים אליו לקיום נדר ,  ומכאן הפך הקבר למקום קדוש עבור העדה הדרוזית , תושבי הכפר  ומאמינים רבים ממקומות אחרים  ומכפרי הסביבה  מדליקים נרות במקום המיועד לכך ברחבת הקבר לפחות פעמיים בשבוע .

להלן מקרה בודד מני רבים  שעפ"י הסיפורים והאמונה התרחשו בקרבת קבר השיח סאלח אבו מלח ז"ל:

·               אחד מתושבי הכפר ( מוסלמי בשם מוסא עבד אלרחים ) נפגע בשיתוק חלקי בפנים , לא השאיר מקום ותרופה שלא ניסה , אך לשווא , חבריו הציעו לו לישון  שלוש לילות ברחבת הקבר של שיח סאלח אבו מלח ז"ל, החולה לא הפך אבן ובאמת יצא לישון ברחבת הקבר ואכן אחרי שלוש לילות השיתוק עבר כאילו לא היה.

בכתיבת שורות אלו , נעזרתי במקורות שונים ובעיקר בספרון שהכין לזכר שיח סאלח אבו מלח, בשנת 1993 , דודי המנוח השיח נעים עבדאללה עאמר ז"ל.